חוזרים לבקר
צמחי עונה, הנובטים מחדש לאחר שנה, מתקבלים תמיד בברכה. סיכויי הנביטה גדולים יותר בחלקות בהם לא מעבדים את הקרקע. ניתן להעתיק אותם כאשר השתילים עוד קטנים לערוגה המיועדת. כאשר רוצים לקבל נביטה רבה ככל האפשר, יש להניח, בסוף העונה, את הצמחים שסיימו לפרוח, על הקרקע ולהשאירם שם. אפשרות נוספת היא, להניח אותם במקום בו אתם מעוניינים שינבטו בשנה הבאה. לצמחים הבאים כושר זריעה עצמית גבוה:
בחורף: אשולציה קליפורנית, בר-דורבן אשכולי, דרדר כחול, חרצית ביצנית, טבק מכונף זנים גבוהים, טופח ריחני, כובע נזיר, לובליה שרועה, לוע-ארי גדול תת מין מפותל, מימול מכלוא, מללנית ריחנית (סלסלי-כסף), סיגל אמנון ותמר זנים ננסים, עדעד כחול, פרג נחות תת מין שרוני, פשתה גדולת-פרחים, תורמוס ההרים.
בקיץ: בשמת הגינה (בלזמינה), גומפרנה זהובה, ירבוז, מלמפודיון ביצני, רגלה גדולת-פרחים.
בתמונה: נביטות של חרצית ביצנית.