עד אמצע המאה העשרים, הייתה הגינה מקום פשוט, בו מגדלים צמחים להנאה ולתועלת.

גננות ביתית הסתמכה על ניסיון עשיר בשנים של השבחת קרקע, שימוש בצמחים עמידים ומניעת מחלות ומזיקים באמצעים ביתיים.

עם חלוף הזמנים ובעקבות ההתפתחויות הרבות בתחום החקלאות המודרנית, השתנתה גם הגינה הביתית ללא הכר.
 

דשנים כימים דחקו הצידה שיטות ישנות של עיבוד והעשרת הקרקע, חומרי הדברה חזקים אפשרו גידול צמחים רגישים ואקזוטיים, והשכיחו דרכי עיבוד וגידול המחזקות את עמידות הצמח.

תנופת פיתוח אדירה של זנים ומכלואים וסחר עולמי בצמחים, אפשרה לכל גנן במדינות המפותחות לשתול מבחר עצום של צמחים, אשר רבים מהם אינם עמידים או שאינם מותאמים היטב לאקלים המקומי.